(27) הטור של אייל עמית: חכמת הפרצוף

/ כללי / (27) הטור של אייל עמית: חכמת הפרצוף

הטור של אייל עמית \ בלוג

26 מאי

(27) הטור של אייל עמית: חכמת הפרצוף

מה תגידו אם אספר לכם כי אדם ששערותיו מסולסלות ועולות כלפי מעלה - הוא בעל כעס, ליבו מלא פחד, מעשיו אינם טובים וצריך להתרחק מלהיות שותף עמו. ואיך תגיבו אם גם אספר לכם כי אדם שיש לו גבות ארוכות - הוא יהיר וגס רוח ואדם שיש לו קרחת מקדימה, יצליח במעשיו, אך הוא רמאי. אבל זה עוד כלום - מי שיש לו מצח קטן וחד ואינו עגול - הריהו אדם שאינו מיושב בדעתו, חושב עצמו לחכם ואינו כן. מי שיש לו עיניים גדולות ובולטות - נואף ויש להשמר מפניו. מי שיש לו עיניים שקועות - ערום ומתנכל ובעל מריבות. מי שאוזניו גדולות - טיפש ליבו ושגעון ברוחו. מי שאפו מקומט - בעל רוגז הוא. מי ששפתיו גדולות - מדבר לשון הרע, רכלן ואינו שומר סוד. מי שזקנו עבה - שוטה הוא. מי שצווארו ארוך - חלש בגופו ושכלו. וזה לא נגמר פה - מי שזרועותיו קצרות - קמצן ורך לב ומי שאצבעותיו קטנות ודקות - סימן שהוא קנאי ואמיץ לב. מי שציפורניו שקועות - איש בליעל וגנב. מי שיש פצעים או גירודים בעור - מדבר או שומע לשון הרע. מי שהוא שמאלי - היה בגלגול הקודם בעל מחלוקת ושקרן ומי שגופו ואיבריו גסים ועבים - עצל הוא.

מכירים את ה"ספרנים" האלה המסתובבים בין המכוניות בפקקים ומציעים לנהגים ספרי קודש, עלונים של רבנים וסטיקרים של 'תן חיוך הכל לטובה' ו-'תהילים נגד טילים'...? לפני איזה שנתיים הקיש על דלת ביתנו "ספרן" אחד כזה. בחור חביב ותזזיתי עם כיפת-תרבוש לבנה של נחמן, זאת עם הפונפון הלבן בקצה. עיניו מוארות ועל שפתיו חיוך גדול ותמידי מרוח.

"זה במיוחד בשבילך!" הוא אומר ושולף לי ספר בכריכה קשה מהתיק. "על חכמת הפרצוף שמעת פעם?"

"לא, לא ממש," אני עונה בהיסוס.

"חכמת הפרצוף באה מן הזוהר הקדוש, ממדרשי חז"ל, מגדולי ישראל בכל הדורות ומרבינו האדיר נחמן מברסלב!"

"אוקיי..." אני עונה בחשדנות ובראש כבר יודע לאן השיחה הזו הולכת. לפניו הקישו על אותה דלת עשרות ספרנים אחרים.

"חכמת הפרצוף היא חכמה שנמסרה לאדם הראשון ע"י השכינה!"

"אוקיי..."

"ואחר כך לשלמה המלך וגם למשה רבינו!"

"אוקיי..."

"עכשיו גם אתה יכול לקבל את החכמה הזו!" ותקע לי חיוך של מליון דולר לתוך הפרצוף.

יותר לא עניתי. רק חייכתי חיוך של הבנה ושלפתי מכיס המכנסיים מטבע של עשרה שקלים.

"שתזכה למצוות, לבריאות טובה, לאריכות ימים ולשלום בית. נ נח נחמן מאומן!" דיקלם את המנטרה, נשק למזוזה ולפני שהספקתי להגיד תודה, נעלם כלעומת שבא.

"אוקיי..." אני עדיין עומד על הדלת, עונה לעצמי בקול ובוחן מקרוב את כריכתו ההזויה של הספר, חושב רק באיזה קרטון אני תוקע אותו. בדיוק מכרנו את הבית. הסלון מפוצץ ארגזים עד התקרה ובעוד כמה ימים מגיעה המשאית.

DSC08437

 

 

 

תנו לי רגע להבין משהו. יש פה דיונת חול ארץ-ישראלית ועליה עץ - יענו עץ הדעת. ואז גם יש את כדור הארץ - יענו משהו חשוב, גלובלי כלל אוניברסלי כזה. ואז פתאום מפת ארץ ישראל שמכסה את הכל  - יענו מה?

 

 

כמעט שנתיים עברו מאז. חצי מהבית שלנו עדיין בארגזים. מהספר כבר לגמרי הספקתי לשכוח ורק השבוע, כשעשיתי סדר במחסן, נתקלתי בו שוב. הפעם דוקא נתתי הצצה. לא יודע למה. אולי קצת התבגרתי. אולי קצת נפתחתי. אולי זה פשוט הסתדר לי בראש עם הטור של שבוע שעבר.

בכל מקרה, אחרי הקדמה קצרצרה על פרשת יתרו שבה מסופר על משה רבנו שעל פי חכמת הפרצוף בחר את הראויים להנהיג את ישראל, נפרשה לפני סקירה ארוכה ומפורטת של מרבית איברי הגוף. כל איבר והפירוש שלו, כאשר כל פירוש כזה חד משמעי וברור. "מי שיש לו עינים ירוקות - יהיה חכם בתורה. מי שיש לו עינים כחולות - כוחו יפה לתלמוד. מי שיש לו עין אחת קטנה ועין אחת גדולה - שקרן הוא!..." כך נותנים סקירה מקיפה ומפורטת גם על סוגי השיער השונים, על הצבע של כל שיער, על סוגי הקרחות, על המצח, על צורתו הכללית של המצח ועל הקמטים במצח. מדברים גם על האזניים, על האף, על הפה, השפתיים, הצוואר, הידיים, הציפורניים, הרגליים, גובה קומה, עור, צורת פנים, יופי חן וכיעור, שערות הזקן, לב, וגם על גוף ונפש האדם.

קראתי את הכל ולמען האמת, די בשקיקה. אין ספק, אנחנו היהודים חכמים, אנחנו מבריקים, אנחנו אנשים חמים, יצירתיים ובעלי כושר אילתור והישרדות כמו שאין בשום מקום אחר בעולם. אבל עם כל הכבוד לאדם הראשון שנתן ביס מעץ הדעת, לשלמה המלך שנתן בראש לאלף נשים ולמשה רבנו שעשה אתנו 40 שנה רונדלים במדבר והביא אותנו לארץ זבת, חלב, דבש, פיגועים וטילים, אנחנו היהודים גם גזענים, ביקורתיים, יהירים, שיפוטיים, מתנשאים ומדביקי תויות שאין דברים כאלה! בעצם יש, אבל על האנטישמיים דיברתי כבר בטור הקודם.

 

DSC08438

 

 

 

אז איזה ציפורניים יש לכם?

מניקור פדיקור - דחוף !!!!!!!!!!!

ואל תגידו לי שלא הורדתם עכשיו את הראש ובדקתם

🙂

 

 

 

 

 

 

 


21 מחשבות על (27) הטור של אייל עמית: חכמת הפרצוף

  • אייל עמית הגיב:

    לטור (28): אינדיאנה ג'ונס ומכרות הכסף הבוליביאנים
    http://blog.muzza.co.il/?p=575

  • נירית הגיב:

    כתבת לי הקדשה מרגשת ויפה מאוד!!!!

  • אייל עמית הגיב:

    גיא-
    מקסים מה שכתבת. תודה!
    אני חושב שזה ההבדל המהותי בין הגישה המערבית לגישה המזרחית. אצלנו זה חומר. במזרח זו הרוח.
    האם האמת או הדרך לאמת מצויה איפשהו שם באמצע?
    הדוגמא על הבדואים באמת רומנטית ויפה, אבל אני חושש שניב צודק. הבדואים של היום זה לא הבדואים של פעם. מה שכתבת על הבדואים זה בערך כמו לקרוא את הספר של קרליבך (הודו יומן מסע) ולהגיד – זאת הודו.

    ניב –
    אז למה אתה טס עם אל-על?????!?!?!?!?!
    🙂

    נירית –
    ברוכה המצטרפת. רבים וטובים שמעו על הטור הזה דרך פייסבוק. כיף שגם את פה! אני לא זוכר אותך משבוע הספר, אבל אולי אם תשלחי תמונה זה יעזור… מקווה רק שנתתי לך הקדשה יפה בספר 🙂
    תמונה מהודו יתקבלו באהבה ותודה!!!
    ובכלל, תודה על כל מה שכתבת

  • נירית הגיב:

    שלום אייל הגעתי לכאן דרך הבלוג בפייסבוק. קראתי את הספרים שלך כבר לפני שנתיים. חתמת לי עליהם בשבוע הספר בתל אביב. בטח לא תזכור. צבע בכחול וזרוק לים ספר משעשע מאוד. עשה לי געגועים קשים לדרום אמריקה. גם את כושי בלאנטיס אוהבת מאוד. בתור אחת עם הפרעות קשב וריכוז קשים הצלחתי לקרוא בצורה זורמת וסוחפת. בקרוב אני נוסעת להודו ואני מתכוונת לקחת את הספר הזה איתי. אשלח לך תמונה לפרוייקט שלך באתר מוזה ממש אחלה רעיון.
    הטורים שלך מעניינים מאוד. לא הספקתי עדיין לקרוא ת הכל.אבל מה שכן הספקתי אהבתי מאוד. יש לך סגנון כתיבה מאוד זורם וברור. וחוייתי מאוד. אני ממש שם איתך. צוחקת איתך, בוכה איתך… ממש מרגישה הכל.
    מחכה לטור הבא שלך "כמידי יום רביעי…" 🙂
    אגב, חכמת הפרצוף הזאתי מצחיקה מאודוכל כך לא קשורה לתקופהעכשיו. נחמן מאומן ההזוי הזה. תמיד מצחיק אותי לראות את החסידים שלו קופצים ברחובות לצלילי הטראנס-דוסים מהטרנזיטים שלהם. לפחות הם מצחיקים. יותר טוב הדוסים הרציניים האלה ממאה שערים?
    LOL

  • נינו הגיב:

    כריכת הספר באמת הזויה וכך גם תוכנו.

  • ניבניב הגיב:

    לגיא,
    להגיד במאה ה-21 ש….. "אצל הבדואים, כאשר מגיע אורח לביתם הם יתנו לו אוכל, שתיה ומקום לישון ורק אחרי שלושה ימים וחצי ישאלו את האורח מה רצונו."
    זה כמו להגיד ש…..
    "אצל יהודים, כשהבעל חוזר מהעבודה, אישתו רוחצת את רגליו ומכינה לו ארוחה…. ואז הוא הולך להתענג עם שלושת נשותיו האחרות".

    וכנ"ל כשאני עולה לטיסה לנויורק(10 שעות) ומתישב לצידי מישהוא מסריח (זעה, גרביים, או שניהם), ולזה מצטרפים פרורי הארוחה האחרונה שדבוקים לזקנו המדובלל….. קצת קשה לי עם "לא איך הבן אדם שמולי נראה אלא כמה אני נקי מבפנים היום…." .
    עכשיו כשאני חושב על זה ….. יתכן שהוא וויתר על המקלחת כדי להספיק לקרא עוד פרק תהילים לפני שהוא עולה לטיסה. וכך הוא עלה לטיסה מלא סיפוק וביטחון עצמי שכל הסביבה תראה את האור הפנימי שלו. ואני כזה אדם קטן, כל מה שראיתי זה כמה פרורים על הזקן
    🙁

  • גיא הגיב:

    נשאלת השאלה למה אנחנו צריכים בכלל סימנים כדי לזהות את נפש האדם העומד מולינו. בסופו של דבר המקומות והאנשים אותם אנו פוגשים בדרך הם מראות של מה שאנו מקרינים או מזמנים מבפנים אפילו אם אין אנו מודעים לכך. וזו בעצם צריכה להיות נקודת המוצא: לא איך הבן אדם שמולי נראה אלא כמה אני נקי מבפנים היום.

    בכל יום אנו מנביטים זרעים רבים בזכות (או בגלל) פעולות שעשינו. הזרעים האלה מבשילים לאחר זמן ואנו מקבלים אותם לפנים לטוב או לרע. ברוב המקרים אין אנו יודעים לקשור בין מתי יצרנו את הזרע של התוצאה שאנו חויים כעת, ושגורמת לנו לפעול שוב ולהגיב וכך מייצרת זרעים חדשים. בקיצור חוק הקארמה. אין ספק שאדם צריך לשאוף לייצר זרעים טובים וחיוביים וחוק הקארמה הכל-כך בסיסי כבר ידאג להביא את האנשים היפים וטובי הלב לפתח ביתך בלי שתצטרך לוודא את זה בציפורניים שלהם.
    הנעלה ביותר הוא לפעול ללא זיקה לתוצאות פעולותך ואז בכלל פעמון הדלת יהיה שקט.. ואם בכל זאת פתאום משהו ידפוק בדלת ביתך – אתה תהיה בשיווין נפש כלפיו: בין אם הוא חכם או טיפש, אמיץ או שקרן, לך זה כבר לא ישנה כלל וכלל.
    אגב, אם משהו יודע איך פועלים ללא זיקה לפירות, שיגיד לי.

    ואם כבר באורחים שדופקים על הדלת עסקינן. אצל הבדואים, כאשר מגיע אורח לביתם הם יתנו לו אוכל, שתיה ומקום לישון ורק אחרי שלושה ימים וחצי ישאלו את האורח מה רצונו.

  • אייל עמית הגיב:

    צביקה ודניאלה יקרים!
    שולח לשניכם נשיקה (חלילה לא עם שפתיים גדולות) ישר ללחי שמאל (שכן נשיקה על לחי ימין גורמת לכאבים בגב התחתון ולעצירות כרונית.)
    🙂

  • צביקה הגיב:

    מצטרף לדניאלה.בום

  • אייל עמית הגיב:

    רני –
    אז אני מבין שאין מצב לעניין אותך בדגם החדש של קירבי (שואב אבק), הא?
    וכמו בכל טור, הנה למדתי עליך משהו חדש. תרפיה בתנועה!!! סחתין עליך איש. איזה עוד שפנים אתה מסתיר שם מתחת לכובע. נהנה לגלות אותך כל פעם מחדש.
    ת'אכלס, כל מה שאמרת הגיוני ונכון, אבל זה הגיוני ונכון נמקודת הזמן שלנו. נסה רגע לחזור כמה אלפי שנים לאחור… אז, "חכמת הפרצוף" היתה כלי קסם. סוד של ממש שמעטים היו חשופים אליו. בימי קדם, כשניסחו, חקרו והעלו על הכתב את חכמת הפרצוף, האנושות היתה פשוטה הרבה יותר. וכשאני אומר פשוטה, אני מתכוון שהמראה החיצוני של האנשים, התעסוקה שלהם, חיי היום יום שלהם ועולמם הפנימי היה הרבה פחות מורכב ומסובך כמו היום. מאוד יכול להיות שבימי קדם חכמת הפרצוף באמת היתה נכונה ברוב המיקרים. אולי. איש לא יכול להוכיח זאת באמת. מה שבטוח הוא, שהיום אנחנו חיים בעולם אחר. מאוד אחר. המדהים הוא שעדיין יש פה קבוצה גדולה מאוד של אנשים שלא רק מאמינה בנכונותו של המידע הזה, אלא גם עושה מאמץ לשווקו ולהפיצו ברבים.
    אשמח לשמוע בהדמנות קצת יותר לעומק על שיטת התרפיה בתנועה. מתי נפגשים?

    שלומי –
    אני לא מאמין!!! גם לך יש את הספר הזה?!?!? עמוד 32 נכון?
    ראית במקרה גם את עמוד 50 שבו מדברים על מי שקצה אפו לבן…?
    חחח…. 🙂

  • דניאלה הגיב:

    משעשע מאוד,,,ולחשוב שיש אנשים שלוקחים אותם ברצינות,,,
    כיף לקרוא כמו תמיד,אתה פשוט סוחף ,לא משנה על מה תכתוב ,תמיד זה תופס אותי,,,,תודה איל

  • שלומי הגיב:

    ציפורניים עם חום ירוק כהה בקצותן – סימן שהתארגן על יבוא מהודו.

  • רני כהן-ניצן הגיב:

    אייל יקירי
    אחד הדברים שאני הכי אבל הכי שונא זה אותם אנשים שמתדפקים לך על הדלת ומנסים לשכנע אותך שהדבר שהם מציעים לך זה "ה" דבר והם מציעים לך אותו בדיל היסטרי. אני ישר חוטף חום, מתנשם, האוזניים שלי נסתמות, וה"לא תודה" "אני לא מעוניין" "אין צורך-תודה" נשלף לי מהפה בלי לחשוב באופן כ"כ אסרטיבי כשהיד דוחפת את הדלת בזריזות לכל תחינותיה של זוגתי שתחיה ש:"זו העבודה שלהם" "מסכנים" "לפחות תקשיב להם אפילו בשביל הנימוס ותשומת הלב" "אולי זה מעניין" וכו'. פווו, אני הולך להירגע רגע…

    בניגוד לקישקוש האוילי הזה שאתה מספר עליו ושבאופן ברור לחלוטין יש לו קליינטים מאמינים "אלוהים ישמור" באיזו פלנטה לא רחוקה מכאן, יצא לי קצת ללמוד ולחוות במסגרת אותם לימודי "תרפיה בתנועה", מה אפשר ללמוד על האדם שעומד מולך מלהסתכל על הגוף. לא כל איבר בנפרד אבל המכלול, היציבה שלו, האופן שבו הוא הולך, הצורה שבה הוא מניע את עצמו באופן טבעי.
    אני יודע שיש אנשים בתחום הזה של התנועה שיש להם יכולת להקיש מהסתכלות בלבד בצורה דיי מדוייקת דברים מסויימים על הבן-אדם וזה מאד מעניין. גם אם זה לא מדע מדוייק, אתה גם יכול לקלוט מה הוא "מקרין": יש אנשים ששואבים אותך, יש כאלה שהם אנשי אדמה – לוקחים אותך למטה, יש כאלה "רוח וצילצולים", "שמחים" ועוד..וכל זה מבלי לדבר מילה אחת.
    הדבר הזה שנקרא "הגוף" יש לו שפה משלו שמביאה לידי ביטוי כל מיני דברים וגם הכי חבויים, הדברים שלא יכולים לבוא לידי ביטוי במילים, אבל התנועה של הגוף מבטאת אותם בלי שום פילטר. וביכולת הביטוי הבילתי אמצעית הזו (שנמצאת בכולנו) יש קסם רב.

    שבועות שמח !!! (ובתנועה: סלנו על כתפינו…)

  • בינה הגיב:

    אני מניחה ונראה לי שאני צודקת, שאחרי גיל 20 בערך, האדם אחראי לרושם שהוא מותיר על אנשים. הסימנים שמוזכרים כאן הם מוזרים ולא צודקים – לפעמים מישהו נולד עם פגם בצד אחד, או עיוות, אבל הבפנוכו שלו נשאר בסדר. יש בכל זאת סוגים של מבנה גוף, או מבנה פנים, שמסגיר משהו. אם מישהו נראה גס רוח, סביר להניח שהוא כזה. אם מישהו עושה עיני יונים ומתחנף, סימן שהוא שרלטן. בעניין הצפרניים – אצבעות מרובעות וקצרות, בעיקר אגודל, עם צפרניים רחבות יותר מארוכות, מזדקרות ומרוחקות מהבשר – אלוהים ישמור! אמרתי את שלי.
    איילי, לא לכל אחד מניחים להכנס הביתה!

  • אייל עמית הגיב:

    תומר, בספר כתוב שיהודי שהולך ללמוד באנגליה ודובר את שפת הגויים, הבוהן שלו נוטה טיפה שמאלה והנחיר הימני באף טיפה גדול מהשמאלי. אתה יכול רגע לבדוק אם זה נכון?

    בלי קשר, אבקשך להשתמש בשפה קצת יותר מכובדת, ביחוד כשמדובר בספרות הזוהר…
    קצת ריספקט למקורותיך הא?

  • Tomer הגיב:

    Unbelievable!!! what a pile of horse shit
    Who published this book?
    I feel sorry for those weak in character people…

  • יובל הגיב:

    "כשם שהנך יכול לסבול שפרצופו של חברך אינו דומה לשלך, כך תסבול שדעותיו של חברך אינן דומות לדעותיך."
    – רבי מנחם מנדל מקוצק

  • אייל עמית הגיב:

    מורן –
    בוודאי שיש לדת דברים חיובים להציע. שאספר לך כמה אנשים דתיים יש בעולם? הם לא היו שם, אם הכל היה שלילי בדת.
    פנים רבות לדת (לכל דת). וכל פן מקבל אלף פירושים שונים ולכל פירוש אלף זרמים וחצרות.
    אינני יודע אם נכון יהיה להגיד "השטויות האלה של הדת". חכמת הפרצוף מאוד לא "פוליטיקלי-קורקט", היא מאוד סטריאוטיפית, שיפוטית וביקורתית, אבל אי אפשר להגיד עליה שהיא שטויות. הרי ברור וידוע לכולנו ש"כאשר האצבע הקטנה קצרה מאוד – זה סימן לזנות ורוע לב".
    אז איך את יכולה להגיד שזה עושה אנטי על הדת?
    🙂

    טליה –
    וולקאם וולקאם! כיף שהצטרפת.
    תמיד כיף להכיר נפש טובה, בעלת מידות טובות, מלאת אהבה וברכות כמוך!
    😎

    גלי מנדל –
    חיפשתי. אין בספר שום איזכור לחזה האישה. ובכלל, ככול הידוע לי – האיבר הזה לא ממש קיים על פי ההלכה. אין עליו שום התיחסות וגם אם מדובר במידה D-120 ואפילו שזה הדבר הראשון שכל גבר מסתכל עליו בפוגשו בחורה. חוץ ממני כמובן. חלילה וחס. מה פתאום. חחח….

  • גלי מנדל הגיב:

    שלי ארוכות וצרות!!! 🙂
    אבל השערות בראש מסולסלות… 🙁
    ומה אומרים שם בספר על חזה גדול?

    חחחחחחחח……….

  • טליה הגיב:

    וואוו איזה כיף לי גם עגולות וגם כתמים לבנים, ושלא תגיד שלא בדקת מה זה אומר…(:

  • מורן הגיב:

    יאללה, לפעמים השטויות האלה של הדת יכולות לעשות אנטי גם על כל הדברים הטובים שיש לה להציע….
    האם יש לדת גם משהו חיובי להציע? או רק עשה ואל תעשה, מצוות איסורים ולאווים הזויים שכאלה….
    ומזל שאנחנו עדיין מדינה דמוקרטית?!?!?! ועדיין איש באמנותו יחייה… מעניין כמה שנים גם זה עוד יחזיק

    ואם תרשה לי ממי לנצל את המקום הזה לתועלת אישית שלי – אני מחפשת ליקנות בית 4 חדרים קומה אחת עדיפות לכרכור אבל גם פרדס-חנה יילך, משהו חמוד, לא ישן מדיי, ראוי למגורי אישה ושתי בנות…. אשמח אשמח לעזרה…
    תשאירו לי פה הודעה פשוט בשיבה טובה ניפטר לי הפלפון ואין יל כרגע מספר להשאיר….
    תודה רבה וברכת חג שבועות שמח לכל בית ישראל
    (-:
    מורן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



שינוי גודל גופנים