(32) הטור של אייל עמית: אם אין אני לי – מי לי

/ כללי / (32) הטור של אייל עמית: אם אין אני לי – מי לי

הטור של אייל עמית \ בלוג

1 יולי

(32) הטור של אייל עמית: אם אין אני לי – מי לי

דמיינו רגע מרכבת סוסים.

עכשיו, תורידו את הסוסים.

המרכבה הזאת, עדיין מרכבה של סוסים, נכון?

ואם תורידו לה את הגלגלים ואת המושבים? הרי זאת עדיין תהיה מרכבה של סוסים. חלק אחר חלק תורידו את הכל - את הקפיצים, את הברגים, את הרצועות. מתי המרכבה מפסיקה להיות מרכבה?

על אותו משקל, מתי אני מפסיק להיות "אני"?

תורידו לי את הידיים, תורידו את הרגליים – זה עדיין אני, נכון?

תורידו את הגוף! תשאירו אותי ראש מחובר עם צינורות! תעקרו גם את העיניים, תורידו את האף, את האזניים, תעיפו הכל. מוח חשוף בתוך צנצנת, מדי פעם נותן איזה אות חיים על מסך מחשב. זה עדיין "אני" נכון?

אז מתי בעצם אני מפסיק להיות "אני"?

שאלה מורכבת אין ספק, ולא חסרים בהסטוריה מדענים, פילוסופיים ואנשי דת שסיימו את חייהם קשורים בחליפה לבנה, מטופלים במכות חשמל וכדורים בגלל השאלה הזו.

ת'כלס, אם נשים רגע את כל התאוריות וההתפלספויות בצד, אף אחד לא יודע את התשובה לשאלה הזאת. ועדיין, שישה מליארד, כאן על הכדור, משחקים את המשחק הזה כאילו הכל ברור, הכל ידוע, כל יום, כל רגע, כל שנייה. מתייחסים ל"אני" הזה כמובן מאליו, לא עוצרים רגע וחושבים. הרי מהרגע בו אנו פוקחים עיניים בבוקר ועד לשניה שבהן הן נעצמות בלילה – ה"אני" הזה שם, בכל פעולה, בכל תגובה, בכל זיק של מחשבה, אם נרצה ואם לא, הוא תמיד שם והוא אף פעם לא לבד. יד ביד מתהלך בגאון עם אחיו החורג, שומר הראש, הצל שלו - האגו!!! האגו, ש"האני" לא עושה צעד בלעדיו. האגו, שמצד אחד שומר, מגן ומעניק לנו בטחון, ומצד שני יודע לרקום תחבולות, לרקוח מניפולציות, להתחנף, ללקק, ואם צריך גם לשלוף ציפורניים ולערוף ראשים. האגו שלא נח דקה, שלעולם לא יאפשר לנו לבקש סליחה וגם אם יתהפך העולם, ימשיך תמיד לנטור טינה. האגו, שכל תפקידו בחיים הוא להאדיר, להגדיל ולנפח את ה"אני", וכשה"אני" הזה באמת הופך גדול, האגו נעשה גדול עוד יותר, ורחב, וגבוה, ועצום, עד שמבלי ששמנו לב, ה"אני" הזה הופך פתאום לנכס הגדול והחשוב ביותר שלנו - בעוד שלאיש אין מושג מה זה בכלל הדבר הזה – "אני".

"למעשה, אין דבר כזה - אני," סיפר פעם טיוהר באחד הסאצנגים שלו ביפו.

הוא זמזם את הפזמון "אין אני" של שוטי הנבואה וחייך לעצמו. גם אני חייכתי. כולם חייכו. מי לא מכיר את השיר הזה. מי לא אוהב את השיר הזה. ומי באמת מבין את השיר הזה?

אני???

אין אני!!!

 


24 מחשבות על (32) הטור של אייל עמית: אם אין אני לי - מי לי

  • יעל הגיב:

    סופסוף הצלחתי להיכנס לאתר שלך…

    תודה על הקליפ של השוטים,
    שהזכיר לי כמה ההופעות שלהם היו כיפיות
    בחיי שכמעט שכחתי.

  • פילוס הגיב:

    גלעד ויטל, אברהם טל, אסי גבעתי, עמית כרמלי, רואי לוי, עידן כרמלי,
    אני פונה ללב שלכם…. זה פיקוח נפש…
    בבקשה תחזרו!

    תודה
    פילוס

  • כפיר הגיב:

    מי שנולד הרוויח

  • נירית הגיב:

    זה עתה סיימתי לקרוא גם את הטור הקודם על הנמלה שעקצה אותך באמזונס. שכה יהיה לי טוב. איזה סיפורים יש לך אתה, אייל. תהיה בריא. בדיוק התחילו לי פה נמלים בבית. הקיץ הוציא את כולם מהקירות במכה אחת. כל היום אני עם K500. ועכשיו בכלל, הכנסת אותי לסרט עם הנמלת כדור רובה הזאתי. אלוהים ישמור איזה פחד.
    טוב, אחרי התגובות המלומדות שקראתי פה (יניב, מיקי…) אין לי משהו חכם להוסיף על ה"אני" והאגו… בינתים רק יודעת שאני זאת אני וכמו מילות השיר – "אבל אני, תמיד נשאר אני, תמיד נשאר אני".
    יכולה רק להגיד שאני חולההההההההההההה שרופהההההההההה מתהההההההההההה על שוטי הנבואה וגם חולההההההההההה על הצורה של אברהם טל המלך!
    הלוואי הלוואי שיחזרו כבר. שיעשו קצת שמח במדינה המטורפת הזאת. מאז שהתפרקו כל הילדים כבר לא קופצים רוקדים ולא מרימים את הידיים גבוה לשמים… 🙂

    נ.ב – איזה כיף היה לראות את הקליפ ששמת פה מיוטיוב. זרק אותי להופעה שלהם בהאנגר 11.

  • יניב הגיב:

    היי מיקי,
    בתגובה ל-
    ".. הנתינה היא קודם כל לעצמך, אך השאלה הרלוונטית היא מה אני רוצה? להאדיר אותי או לבנות ערכיות (לחיות את רסיסי הנשמה) ליצור שלווה ואיזון בתוכי, ורק כך אוכל לתת
    ללא תנאי."

    "…הנתינה היא קודם כל לעצמך .." עד שאצור שלווה ואיזון בתוכי ואז אוכל לתת ללא תנאי היא אולי הבחירה הגורפת ביותר בקרב המין האנושי.
    כמו שאמרתי ,לפי חכמת הקבלה טבע האדם הוא אגואיזם 100% כך נולדנו ולא בחרנו בכך.
    לכן כמובן שהבחירה המיידית שלנו היא קודם כל לספק את צרכינו (תענוג) ורק אז
    להרים ראש ולראות שיש עולם שלם סביבנו ,לרצות לתת ולהעניק לו אהבה עד הרגע בו נרצה תענוג נוסף עבורנו!! שם התכניות מיד משתנות .
    אני מכיר אנשים רבים שמחפשים ,איזון ושלווה ומעבירים חיים שלמים בהמתנה עד שכבר יתאזנו,יאהבו את עצמם יותר ויוכלו כבר לתת,להשפיע ולאהוב לזולת.

    ולגבי -"..אך השאלה הרלוונטית היא מה אני רוצה? להאדיר אותי או לבנות ערכיות (לחיות את רסיסי הנשמה).."

    לאדם יש רצון אחד ולא משנה כמה ,תתני,תרעיפי,תתנדבי,תפגיני,תאהבי בכל אלה תגלי עמוק ,
    עמוק ,עמוק בפנים שמכל פעולה כזאת יש לך רווח ברור ,מוחשי,מענג .לפעמים הוא גדול וברור
    ולפעמים קטן קטן וחמקמק.

    לפי החכמה הנ"ל עלינו לגלות ולהבין את הטבע הזה בנו ולראות במו עיננו כמה הוא מפריד ביננו
    והעולם רגע רגע.ואז ללמוד איך לשנות אותו לאהבה אמיתית נטולת אגואיזם.

    אבל החיים הם בהחלט ניסוי ותהיה וכל אחד עובר את התהליכים והתובנות שלו….
    יש מקום לכולם!!

    "אדם לומד איפה שליבו חפץ"

    יניב

  • יניב הגיב:

    היי נינו,
    שכחתי את הקישור- http://www.kab.co.il

    יניב

  • מדלן הגיב:

    אני והאגו שלי הולכים היום לראות מופע אמנים שרים אריק איינשטיין, אולי נשיר אני ואתה נשנה
    את העולם.ינשאללה.

  • יניב הגיב:

    היי נינו,
    לא, אני לא מורה לקבלה אבל לומד קבלה מזה שנתיים.
    אני לומד דרך אתר מדהים שנקרא "קבלה לעם" של קבוצת "בניי-ברוך".
    אני ממליץ בחום להיכנס לאתר ,יש בו שפע של אינפורמציה בגובה העיניים
    וכמו כן ערוץ טלוויזיה -ערוץ 66 .
    שם באתר יש שיעורים למתחילים ולמתקדמים ממש מהצעד הראשון.

    שמחתי לעזור,
    יניב

  • מיקי הגיב:

    שלום אייל
    התחלתי לקרוא את מאמריך, תענוג כרגיל.
    "אני" מילה כה מורכבת, אכן מי זה האני? אני ההכרה שלי אותי ואת העולם, או אני הכולל גם את רסיסי נשמתי? גם וגם.
    המסע שלנו בחיים הוא להשיל את ההכרה ולהפתח לאפשרויות האין סופיות הנמצאות בכל תגובה רגעית. אני ההכרה יגיב תמיד מתוך מה שהוא מכיר. אני רסיסי נשמתי יחפש להגיב בהתאם לנדרש, למצב, לנוכחים, לזמן ולמקום.
    ואם נשיל את המרכבה, אזי מי שישאר הוא רסיסי נשמתי.
    רסיסי נשמתי תמיד ידברו בקולו של המצפון, של מה שחשוב, של מה ערכי עבורי, של מה נכון לאותו רגע על מנת ליצור רווחה, איזון, שלום ושלווה וכמובן לפי מילות העידן החדש, אהבה.
    מה שישאר הוא הנשימה,הנשימה שמורכבת מהידע היקומי, כך שמה שישאר הוא הידיעה של כל היש.
    וליניב היקר, הנתינה היא קודם כל לעצמך, אך השאלה הרלוונטית היא מה אני רוצה? להאדיר אותי או לבנות ערכיות (לחיות את רסיסי הנשמה) ליצור שלווה ואיזון בתוכי, ורק כך אוכל לתת
    ללא תנאי.
    זמן קסום ואלגנטי לכולם

  • נינו הגיב:

    שאלה ליניב (4 תגובות מלמעלה)
    מרשים מאוד מה שכתבת. וגם מרגיש לי כ"כ נכון ואמיתי. האם אתה לומד קבלה או מורה לקבלה? אני מעוניין להתחיל ללמוד גם כן. מה אתה ממליץ לי. מאיפה מתחילים?
    תודה מראש

  • פרדסחנאית הגיב:

    זוהר וחבריו בגרופ, אל תדאגו, הם יחזרו, הם יחזרו
    איך אומר אברהם טל – "הזמן עושה את שלו"
    ואייל, אפרופו אברהם. לפי מה שזכור לי יש לכם שכנים מאוד מעניינים שם ברחוב עמל…

  • בום הגיב:

    אני
    הוא אי של רצונות
    האני שלו
    יושב ומגלגל מילות אהבה בבקבוק
    האני שאיתו
    מוודא שהתוכן גם על לוח הלב חקוק
    האני שבו
    פולט בחזרה אל החוף בקבוקים בהן מגולגלות המילים
    אי הרצונות שלך מוקף בכרישים
    האני הנקי
    מחייך,עוצם עיניים ורוקד, מטה אוזן ושומע
    גם כך כל שנכתב לבקבוק בין הגלים והכרישים
    אני יודע

  • מורן הגיב:

    איילי
    מאיפה אתה צץ בכל פעם מחדש
    כאילו כל שבוע זה מתאים בול….
    מה אני אגיד על זה?
    וואלה, מסכימה, לא מסכימה
    מה שאני יודעת כרגע בוודאות זה שאני פשוט אני…
    חיה
    נושמת
    ובעיקר
    נהנית מהחיים ומההפתעות שלהם
    אוהבת את עצמי
    העולם אוהב אותי
    לא מעניין אותי אם זה אגו, אני, עצמי, נישמתי או מה שלא יהיה..
    פשוט חיה
    סופסוף חיה
    על באמת
    אוהבת אותך המון המון
    נשיקות לכולכם

  • יניב הגיב:

    היי אחוני,
    טור כלבבי,האמת היא שפתחת במרכבה ובקישור אמרת שכתבת הפעם על "שוטי הנבואה"
    ואני מאד התרגשתי . מפני שהשיר "כל גלגל המתגלגל" (אם הוא נקרא ככה) הוא שלהם
    כמובן וזה שיר שיכול לרגש אותי עד דמעות . המילים הן מספר הזוהר ולמרות שלא ממש מבינים
    מה הן אומרות ושבנהן גם מוזכרת המילה מרכבות .. אפשר לגמרי להתחבר דרכן אינטואיטיבית
    לתוך העולם המדהים ,העמוק והמחייה הזה שנקרא חכמת הקבלה.
    אבל אתה התכוונת לשיר לא פחות מקסים של הלהקה הנהדרת הזאת, "אין אני" אם תסתכל על האותיות תראה באמת באופן אולי מפתיע או לא שהן מורכבות(שוב מרכבה) מאותן האותיות-
    א.י.ן – א.נ.י רק בסדר אחר.לפי חכמת הקבלה אין אני כמובן . מפני שכולנו בעולם הזה
    חיים פיסית בתוך קופסא,מרכבה אם תרצה ומתקשרים עם העולם רק בחמשת החושים המוגבלים שלנו . אנחנו בעצם אלה שמתרגמים לעצמנו איזו מציאות מדומה ומוגבלת שנקראת
    בעיננו תפיסת המציאות. אבל בתכלס אין כלום מחוצה לנו מלבד מה שאנחנו ממציאים רגע רגע.
    בנוסף לכך טבע האדם בעולם הזה לפי חכמת הקבלה הוא הרצון לקבל עבור עצמו בלבד.
    לקבל רגע רגע מקסימום תענוג במינימום מאמץ וכולנו יודעים ואני מתכוון לכולנו שאנחנו
    אלופים בתחבולות,מניפולציות ,שקרים,הטעיות,עיגולי פינות ,גניבות וכו' בכדי להשיג את התענוג שלנו עד לתענוג הבא וחוזר חלילה עד שנמות.ה"אני" והחבר שלו "שלי" הם בעצם האמצעי שלנו
    להשיג עוד ועוד תענוג על חשבון אחרים אם זה מתבטא,בכסף ,כבוד ,ידע וכו'..
    ואם אין אני ,אז מה יש? יש דבר אחד . מדהים.עוצמתי.מרגש. אמיתי.

    אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!אנחנו!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
    יחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!יחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!יחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!יחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!יחד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

    לפי חכמת הקבלה כולנו כאן בעולם הזה עבור מטרה אחת ויחידה -ללמוד להתחבר אחד לשני -לאהוב. אבל באמת בלי כל רצון אפילו קטנטן לעצמנו רק לתת ולהשפיע לעולם!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!.
    התענוג הזה לעולם לא נגמר.

  • שלומי הגיב:

    אני רוצה
    לספר
    שאני יודע
    בכל יום רביעי
    שאני קורא
    את הטור
    שאני אוהב
    .

  • זוהר הגיב:

    אין אני, יש אני, מעניין לי ת'תחת. מתי כבר שוטי הנבואה מתאחדים???
    הצטרפו לגרופ שלנו בפייסבוק – התנועה למען איחוד שוטי הנבואה:
    http://www.facebook.com/group.php?gid=51181074934&ref=nf#/group.php?gid=9975687436

  • יובל הגיב:

    המודל הסטרוקטורלי הוא המייצג את מבנה הנפש על-פי פרויד. לפי פרויד, הנפש הנה מבנה מורכב המחולק לשלוש רשויות, והן:

    סתמי – איד (id): החלק המאגד את היצרים הטבעיים
    אני – אגו (ego): החלק המהווה את עיקר המודע של האדם
    אני עליון – סופר אגו (super-ego): החלק המאגד את המוסר וצורכי החברה

    תקראו. מעניין מאוד. ויקפדיה:

    http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%90%D7%92%D7%95#.D7.90.D7.A0.D7.99

  • תמי בר הגיב:

    אם באמת נעצור רגע ונחשוב…ה"אני" יחדל להתקיים, כי אז נהפוך ל"אנחנו" וזה שינוי עצום…מפחיד…והרי אנו פוחדים כל כך משינויים..(חוץ מזה, מה יעשה האגו לבד..אה???).
    כל זה נכתב איילי הרבה לפני שהחלפתי פילטר..:)

  • מאיה הגיב:

    ככל שהאדם יותר חסר ביטחון אז יש יותר אגו, ולא מה שנראה כמישהו עם ביטחון, כי אז האני מוחבא היטב.
    (ע"ע דודו טופז).
    בגלל האגו אנחנו פחות אמיתיים ואנושיים.

  • האמנם אין אני? הגיב:

    האומנם אין אני??

    כמיטב הבנתי,האני האמיתי הוא הנשמה הנצחית,הרוחנית שאנו/כל אחד מאיתנו,

    ובהחלט יש "אני"!

    רק שאנו מתבלבלים וחושבים את ה"אגו"שלנו ל"אני"……

  • טליה הגיב:

    על משקל "וכשה"אני" הזה באמת הופך גדול, האגו נעשה גדול עוד יותר, ורחב, וגבוה, ועצום, עד שמבלי ששמנו לב…"
    אני אומרת שככל שהאגו נהיה יותר קטן האני נהיה הרבה יותר גדול, אבל גדול באמת,
    גדול לא בגודל אלא בגדולתו

  • גלי מנדל הגיב:

    חולה מתה על שוטי הנבואה. הלוואי הלוואי שיחזרו כבר אמן.
    "אין אני" שיר מהמם. אף פעם לא התעמקתי בו ככה. עכשיו הוא אפילו שיר יותר יפה.

  • בינה הגיב:

    כשאתה מתחבר עם מישהו אהוב, שממש אי אפשר בלעדיו וזה נמשך שנים רבות, אתה פתאום מבין כמה קטן ה'אני' הזה וכמה שביר. לא רואים אותו בראי, אבל אחרי שנים רבות לומדים להעריך את היש שלו. לא דוחפים, לא משתדלים, אפילו לא כל כך סומכים, אבל מתחילים להכיר ולהוקיר אותו ואת האדם האחר שאליו כל כך קשורים.
    מנסיון.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



שינוי גודל גופנים