(43) הטור של אייל עמית: אדון סליחות

/ כללי / (43) הטור של אייל עמית: אדון סליחות

הטור של אייל עמית \ בלוג

16 ספטמבר

(43) הטור של אייל עמית: אדון סליחות

 

שימו רגע בצד את כל מה שאתם יודעים. שחררו את עניין הדת, את האמונה, את קונספט האלוהות באשר הוא. האם מישהו פה יודע מה המשמעות של המילה 'חטא'?

לי אישית, ככה בשלוף, ישר עלה בראש אדם וחווה, עץ הדעת, נחש ערמומי, ביס בתפוח, גירוש מגן עדן... עשרת הדיברות... תרי"ג מצוות... נו מה, על מה כבר אפשר לחשוב? המילה חטא ישר מתקשרת אצלי לסיפורים מהתנ"ך.

עם זאת, כבקשת המדריך ניסיתי לשים רגע בצד את כל מה שאני יודע, או יותר נכון חושב שאני יודע, והופתעתי כמו מרבית האנשים בקבוצה לגלות שהמילה חטא באה למעשה מהמילה להחטיא, יענו להחטיא את המטרה, לפספס, לסטות מהדרך.

כל אדם, באשר הוא, הולך בדרך מסוימת. דרך שהוא בחר לעצמו או דרך שבחרו עבורו, זה לא משנה. בכל רגע נתון, כולנו הולכים באיזושהי דרך. יש כאלה שהדרך שלהם ברורה מאוד, יש כאלה שהדרך שלהם ברורה פחות, יש כאלה שמעדיפים לבדוק דרכים אחרות ויש כאלה שמעדיפים לא לבחור בשום דרך – שבסופו של דבר גם היא סוג של דרך.

רוב ימות השנה אנחנו הולכים בדרך. הולכים בה גם מבלי לחשוב שאנחנו הולכים בה. כל כך הרבה דברים  קורים בדרך. עד כדי כך, שלפעמים אנחנו שוכחים שאנחנו בכלל הולכים בדרך, בדיוק כמו נהג הנוהג שעות ארוכות בכביש ועשוי לשכוח שהוא בכלל נוהג, שהוא אוחז בהגה, שהוא מחליף הילוכים, לוחץ על הברקס, מאותת. 99% מהזמן הוא על טייס אוטומטי.

בתקופת הסליחות, מתבקש האדם לעצור רגע, להתבונן פנימה, להיות ער לכך שהוא אוחז בהגה, שהוא נוהג במכונית, שהוא  הולך בדרך, ולבדוק עם עצמו באמת ובכנות, אם אכן הוא על הדרך שלו, אם קרה שסטה מהדרך, אם קרה שפספס את המסלול, אם קרה שהחטיא את הדרך בשנה שחלפה ולמעשה חטא.

זמן סליחות הוא זמן  של חזרה בתשובה, זמן של חזרה לדרך. תמצאו את זה בכל הדתות רק בווריאציות שונות. הסליחה היא  השעון המעורר שלנו, זאת שמעירה אותנו מהשינה, זאת שמנערת אותנו מהמיטה, ששוטפת לנו פנים, שמצחצחת שיניים, שמוציאה אותנו לרגע ממצב האוטומט הזה ומשיבה אותנו אל הדרך.

אז אוקיי, החלטנו לעצור, לקחנו נשימה והתבוננו פנימה. אנחנו מגלים אם במודע ואם לא שבאמת חטאנו, באמת טעינו ובאמת פספסנו בכמה מקומות בדרך...  אנחנו רוצים מאוד לשוב אל הדרך, אך ללא הסליחה, יהיה זה בלתי אפשרי.

מאוד קל לדבר ומאוד קשה לסלוח. בייחוד אם מדובר בסליחה לעצמנו. אם סלחנו לעצמנו, נוכל אולי גם למצוא ולבקש את הסליחה מאחרים.

בחנו זאת במישור הפרטי שלכם, בחנו זאת במישור הזוגי. האם יש עכשיו בחייכם מקום לסליחה? לכו אפילו יותר רחוק - במישור הלאומי, במישור הגלובלי, במישור הגלקטי, במישור הכלל יקומי...

עכשיו זמן סליחות

בקשו את הסליחה

חזרו אל הדרך הפרטית שלכם

שובו גם אם אין לך מושג לאן בעצם אנחנו הולכים.

בסוף אולי נגלה.

גם לא בטוח.

***

לא קונים את התיאוריה? לא מקבלים את הפירוש למילה חטא? לא בקטע של סליחות?

תלונות למדריך בבקשה. את כל זה – הוא אמר!

אני אישית, אימצתי בחום.

אתם?

 

אחת לפנות בוקר. את סיור הסליחות המרתק שלנו, סיימנו לקול שופרות ברחבת הכותל. לא לפני שביקרנו ברובע הארמני, טיילנו על גגות העיר, טעמנו ממזמורי הרובע היהודי והסנפנו חזק לריאות את עשן הנרגילות המסתלסל של צום הרמדאן בסמטאות הרובע המוסלמי. אין כמו העיר העתיקה בירושלים. אין עוד מקום כזה בעולם כולו!

שתהיה שנה טובה לכווווווולם !!!


30 מחשבות על (43) הטור של אייל עמית: אדון סליחות

  • הדס גרנות הגיב:

    חג שמח ופורח
    נשיקות לענת
    כייף לקרוא את הטור שלך

  • אחת שהיה לה קשה לסלוח… וסלחה! – הגיב:

    הי אייל
    חשבתי הרבה על שאלתך. מה הייתי צריכה לעשות כדי להגיע עם עצמי לסליחה?
    מה אני אגיד לך, מאוד מאוד לא פשוט. אחד הדברים הכי קשים שעשיתי בחיים. אצל ילדים הסליחה כל כך פשוטה. הם כועסים עד השמיים וברגע אחד מסוגלים לסלוח ולהמשיך הלאה כאילו כלום לא קרה. אצל המבוגרים היכולת לסלוח הולכת לאיבוד איפשהו בדרך. דיברת באחד הטורים שלך על האגו. יכול להיות שזה האגו באמת. לא יודעת. בכל אופן משהו מונע מאיתנו.
    בגדול, אחרי המון חשיבה והתבחבשות עם עצמי הגעתי למסקנה הפשוטה – מה אני מרוויחה ומה אני מפסידה. כשעניתי לעצמי על השאלה הזו הבנתי שאני מפסידה המון. אני חושבת שכל אדם צריך לשאול את עצמו את השאלה הזו. לא תמיד ההפסד גדול. במקרה שלי, הבנתי מה עלי לעשות ובהחלטה של רגע פשוט שמתי הכל בצד וסלחתי. כמו ילדה בת שלוש. סלחתי והמשכתי הלאה. אני לא חושבת שיש פה נוסחה. אצל כל אחד זה אחרת.
    החיים שלנו נראים היום לגמרי אחרת. עדיין בטיפול ובעבודה זוגית מורכבת, אבל אין מה להשוות. יש שמחה בבית. יש חברות. יש עתיד משותף.
    אם אני הצלחתי למצוא את הסליחה, האמן לי – כל אחד יכול. אני עקשנית כמו פרד. לפחות הייתי.

    • אייל עמית הגיב:

      אחת שהיה קשה לה לסלוח… וסלחה –
      גם אני לא חושב שיש פה נוסחה. הדרך לסליחה היא שונה אצל כל אחד, אבל התוצאה היא אותה תוצאה. אישית, אין לי צל של ספק שמה שמונע מאיתנו לסלוח הוא האגו. אצל ילדים האגו מאוד נמוך (הם הרבה יותר "אמיתיים" מאיתנו. בלי מסכות ובלי פילטרים). איפשהו בדרך היכולת הזו אצל המבוגרים באמת הולכת לאיבוד או מתכהה. כמה חבל.
      שיהיה בהצלחה בהמשך הדרך. תודה תודה ששיתפת!!!

  • אייל עמית הגיב:

    טליה, יא קרועה!!! נכנסתי עכשיו לקישור יוטיוב ששלחת – http://www.youtube.com/watch?v=0A0RyqvfztY
    הקליפ זרק אותי ישר למסיבות כיתה ח'. איזה שיר יא אווראדי!
    קבלי גם את קישור יוטיוב בנושא הסליחות:
    לאן זה זורק אותך?

  • יובל הגיב:

    "כל הדתות העיקריות נושאות את אותו המסר, שהאהבה, הרחמים והסליחה, צריכים להיות חלק בלתי נפרד מחיי כל אחד מאתנו."
    – טנזין גיאטסו

  • שלי רייכל הגיב:

    אייל מחר אהיה גם אני ברחבת הכותל…
    אתה כותב מאוד יפה,
    כתיבתך נעימה לי,
    מאחלת לך שתכתב ותחתם בספר החיים
    תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה…
    ושלא תחטא ותשכח לצחצח שיניים בערב !
    אוהבת שלי.

    • אייל עמית הגיב:

      שלומי –
      חופשי אורות גבוהים, על טראסים עם מסכי לדים עם קסנונים עם ימבה עבודה וטלפון שלא מפסיק לצלצל. אמן!
      תודה אחי. שנה טובה ואורות גבוהים גם לכם.

      מורן-
      יא קרועה, על מה בדיוק את מתנצלת. אם כבר זה אני שצריך להתנצל על כל החפירות והכאפות שנתתי לך בשנתיים האחרונות…
      תודה על האיחולים והברכות. כמה שעות שינה באמת לא יזיקו…
      שנה טובה בובה

      נורית –
      שנה טובה, מלאת סליחה וחשמל תלת פאזי!!! הצלתם אותנו באותו יום. רק דיברתי על "שכנים" והנה דוגמא בלייב לשכנים מהממים שהגרלנו בפייס. אנחנו אוהבים אתכם כל כך. שנה טובה לך, לאיתי ולכל הנסיכות.

      אילת –
      תודה על הדאגה. אביב כבר מבסוטה בגן שאת לא מבינה. מעברים ושינויים אף פעם לא קלים לה. אבל ברגע שמתרגלת, הילדה פשוט פורחת!!!
      להפגש יותר זה רעיון מצויין. ואתם מקסימים פי אלף!

      עמי –
      תגיד אחי, מה פירוש HALF&HALF בשם של הבלוג שלך? הצטערתי לשמוע על הכלב… נשיקות ואהבה לך ולנסיכות לבית קאופמן

      טיביזי –
      בום אח שלי. בום בום בום!

      בינה'לה –
      איך ניחשת? בדיוק חשבתי לפתוח אשראם. מצחיקולה. לא גורו, לא מטיף ולא נעליים. כולה משהו ששמעתי יומיים קודם לכן ממדריך חביב בעיר העתיקה ומאוד מצא חן בעיניי. חשבתי שיהיה נחמד לשתף.
      שנה טובה, בריאות טובה וים של רימונים משובחים בכפר מונש. תתחילי לקלף, אני בא!!!
      משפחת אופק יוגב המופלאה. אנחנו אוהבים אתכם כל כך. מהסבתא רבה ועד התנין המתוק

      עדי מינץ –
      יש לנו שכנים חדשים. איזה כיף!!!!!!!!!!!! ברוכים הבאים. תענוג שאתם כאן. הייתי אומר שהשנה הטובה שלכם כבר התחילה. אז שתמשיך!

      שירק'ה!!!-
      סטאדיל פוטינטין, רונדה דה רונדה. הרצוג 37 גבעתיים חופשי שולטים. יש מכות בבלינסונים. את באה? 🙂
      איזה מרגש לקבל ממך כאן תגובה. שנה טובה גם לכם.

      רני אביירטו-
      בטח זוכר אחי. כל מילה. תמיד מרתק אותי לשמוע מה שיש לך להגיד. אני תמיד לומד ממך משהו חדש.
      שתהיה לכם אחלה אחלה של שנה. נשיקות למוסקטרים ולמוסקיטרית שלצדך

      Shiri –
      מה לעשות שרובנו הגדול לא עובדים כמו מכונות או רובוטים. לא לכולנו יש את היכולת לראות ישר את הטעות או את ה"חטא". לפעמים, צריך קצת לתת לזמן לעבור, לתת לדברים לשקוע ולחלחל.

      יניב!!!!!!!!!!!!!!!-
      הייתי צריך לראות את הפנים שלי כשקלטתי שזה אתה פה. תודה ששברת את השתיקה.
      הפכת אותי עכשיו לגמרי. אבל לגמרי!!!!!!!!
      אתה ואני. דייט סוליקו. דחוף! שיחה טובה ארוכה כזאת. נראה לי יש לנו הרבה על מה לדבר.
      שנה עשר גם לכם. נשיקות לגברת כץ ולמיקה המהממת

      דנה –
      אמרתי בטור – טענות למדריך!!! תמסרי לו בעצמך. קוראים לו דורון יושע וזה האתר שלו – http://www.tiulim-israel.com

      פרדסחנאית –
      ממליץ על דורון בחום רב. חמד של בחור. בעל ידע אדיר. שולט היטב במבוכי העיר העתיקה. אפשר את דורון ואפשר פשוט לחפש מדריך בגוגל. יש ים של סיורים כאלה עכשיו
      אגב, בעבר גם עשינו סיור נחלאות בחג החנוכה. גם זה סיור מומלץ וחזק.

      מאיה –
      איפה נעלמת לנו כפרה עליך? שנה טובה לכל משפחת ראובני!!!

      מדלן –
      אז הספר הגיע בשלום. איזה כיף לשמוע. אין לך מושג כמה טוב עושה על הלב לדעת שברגעים אלה ממש את הולכת בסמטת הדלתות הבוחנות (שלי / שלך)
      שתהיה לך שנה טובה ושוב תודה על הפרגון האדיר ברכישת הספר אחרי הטור על רוני דלומי. שחקת אותה!

      טליה –
      עוד לא צפיתי. קרוע מתתתתת מבטיח לעשות זאת מחר. אני בטוח שזה יהיה מעניין. נשיקות בינתיים.

      מורן טיביזי, אישתו של טיביזי הגנוב-
      נגמרו התירוצים. הריון, צירים אינסופיים, חולשה, סחרחורת, לידה, עיניים, אוזניים… חלאס מותק!!! כולם עכשיו בסדר. הכל דבש. יש אפילו כוורת בסלון (בכל הגדלים של איקאה). את חסרה כאן מאוד. מאוד!
      אוהב אותך עד השמיים ובחזרה. גם אם לא תקראי אף טור.

      תמי בר –
      חזק מאוד. רק שכחת משהו:
      6. אני מחליף מסנן 🙂
      תודה מותק, הבאת פה זווית יפה מאוד.
      שנה טובההההההההה

      תמר הירושלמית–
      איזה כיף לראות אותך פה. בובה בובה בובה. מה שלומך???????? איזה כיף שאת שומרת על קשר. גם אני משתדל מאוד… החיים המוזרים האלה. איך אנשים נפגשים, גרים יחד, ואז פתאום… בום, כל אחד הולך לדרכו. משום מה, הדרך שלנו נפגשת שוב ושוב. פשוט תענוג כל פעם מחדש.
      סורי על הקווצ' בלב. מבין אותך לגמרי.
      שולח לך נשיקה גדולה וחיבוק בובה-קבובה חזק
      שנה טובה

      אחת שהיה לה קשה לסלוח… וסלחה! –
      לפני הכל – תודה רבה ששיתפת. צריך הרבה אומץ בשביל זה. וואוו !
      הדברים שכתבת חזקים מאוד. מרגיש שנכתבו עם נסיון גדול…
      קשה לשחרר כעס. ביחוד כעס על עצמך. האם תוכלי לספר לנו איך הצלחת בסופו של דבר… לסלוח. חלילה, לא מחטט. פשוט רק רוצה לחדד את העיניין. מה היית צריכה לעשות כדי להגיע עם עצמך לסליחה? בן אדם שקורא עכשיו את מה שכתבת בטח שואל את עצמו – איך היא עשתה זאת. גם אני רוצה ולא מסוגל… לא יודע איך… האם את יכולה להגיד לנו איך? אחד לשלוש מתגרשים… וכמה ממשיכים לחיות ביחד אבל ללא אהבה וללא חברות. כמה חיים בכעס תמידי? המספרים פשוט מפחידים. . …
      מה אוכל לאחל לך לשנה החדשה. נראה לי שזב די ברור, לא?
      שוב, תודה רבה לך!!!!

      אליה אומה-לואה!!!! –
      מתי הולכים לים? יא מבריזנית קרועה!
      חולים לך על הצורה
      שנה טובה קסומה ואוטן-אסנה עליכם!!!

      דנית –
      גם לי זה הסתדר בומבה. תודות לדורון המדריך 🙂
      שנה טובה ומעולה גם לךךךךךךךךך

      שלי רייכל –
      וואוו, מחכה לך חוויה מדהימה. סיור בעיר העתיקה או רק ביקור בכותל? מה בתוכנית?
      אל חשש – מצחצח שיניים, עושה קיסם וחוט דנטאלי, מגרגר מלח, מסניף סודה לשתיה…
      שנה טובה עם המון חיוכים נטולי חורים בשיניים

      לילה טוב
      ושנה טובה לכולם

  • דנית הגיב:

    וואו!! זה כל כך מדוייק , אני מרגישה שזה יושב לי ממש ברור עכשיו!
    מדהים מקסים ,
    שיהיה חג שמח מאחלת לך להנות מהפשטות,
    שפע
    בריאות
    אהבה
    סליחה
    קבלה

    דנית

  • אליה הגיב:

    אח אהוב.
    כבר ה-מון זמן לא קראתי אותך. פשוט לא מסוגלת לשבת מול המחשב….
    והנה הגעתי אלייך. אל הלב והמהות שלך דרך הטור הזה.
    איזה כייף שהזכרת לי מה ששכחתי שרציתי להיזכר בו.
    אז שתהיה לכולנו שנה קסומה.
    שנה של שמחה, צמיחה והרבה סליחה.
    אוהבת אתכם טריליון
    אליה

  • אחת שהיה לה קשה מאוד לסלוח... וסלחה! הגיב:

    הי אייל. אנחנו לא מכירים. הגעתי לכאן דרך ההוצאה לאור. נהנת מהטור שלך כבר כמה חודשים. אף פעם לא מצאתי לנכון לכתוב ולשתף בפומבי את אשר על ליבי.
    כן, באמת קל לדבר. ולפעמים קשה מאוד לסלוח. מנסיון אני מדברת. בן זוגי ואני היינו על סף גירושין. סיפור ארוך, אבל בסופו של דבר כל מה שהיה צריך בשביל להתחיל איזשהו תהליך של טיפול – היא הסליחה האמיתית והכנה. לקח לנו כמעט שנתיים להגיע למקום הזה – של הסליחה. עכשיו תודה לאל אנחנו בדרך חזרה למסלול. מגששים באפלה. עושים עבודה קשה מאוד.
    תודה אייל על טור חזק באמת. נגעת בי במקומות עמוקים וכואבים אך באותה עת חיזקת את תחושת התקווה והאמונה שיהיה טוב. ויהיה טוב.
    אני בטוחה שיש עוד המון זוגות התקועים במקום הזה. בכעס! כעס שמוביל למקומות הרסניים. תקועים רק בשל חוסר היכולת לבקש סליחה ולסלוח. אבל זה אפשרי. ואם באמת בני הזוג רוצים למצוא את הדרך המשותפת שלהם, חייבים קודם לסלוח. אבל לסלוח באמת.

  • תמר הגיב:

    הי אייל
    מה עניינים לראות את התמונה שלכם בסוף עשה לי קווצ' בלב
    כזו אני, רגשנית חסרת תקנה…
    אני קוראת את הטורים המקסימים והאוטנתיים שלך מאוד נהנית ולא מעיזה לכתוב
    כנראה היית צריך לכתוב על ירושלים כדי שאגיב… חיחיחי
    מאחלת לכם שנה נפלאה מלאה התפתחות, אהבה ואנרגיות חיוביות
    וגם רציתי להגיד המון מזל טוב סורי שלא אמרתי עד עכשיו
    לחיי זכרונות טובים
    המון נשיקות וד"ש לכולם
    תמר

  • תמי בר הגיב:

    1. אני הולך במורד הרחוב,
    ישנו בור גדול במדרכה
    אני נופל פנימה
    אני אבוד … אני חסר אונים,
    זו לא אשמתי –
    זה לוקח נצח נצחים למצוא את הדרך החוצה.

    2. אני הולך במורד אותו רחוב,
    ישנו בור גדול במדרכה
    אני מעמיד פנים שאיני רואה אותו
    אני שוב נופל פנימה,
    אני לא מאמין שאני באותו מקום
    אבל זו לא אשמתי –
    זה עדיין לוקח המון זמן לצאת

    3. אני הולך במורד אותו רחוב,
    ישנו בור גדול במדרכה
    אני רואה שהוא ישנו –
    אני שוב נופל פנימה … זהו הרגל.
    עיניי נפתחות
    אני יודע היכן אני נמצא
    זוהי אשמתי –
    אני יוצא החוצה מיד.

    4. אני הולך במורד אותו רחוב,
    ישנו בור גדול במדרכה
    אני עובר מסביבו.

    5. אני הולך במורד רחוב אחר.

    עוד סוג של דרך, של בחירות כאלה ואחרות בחיינו, של דרכים שבהם אנו חוזרים ונופלים ושוב חוזר חלילה…
    בקשר לחטאים ולסליחות…זו גם דרך…שאנו לומדים איך ללכת בה, אם בכלל.

    שנה טובה אייל.

  • moran tibizi הגיב:

    סליחה איש אהוב אם החטאתי איתך לפעמים, אם לא הגבתי תמיד לטורים, או לא קראתי את כולם… תמיד כשאני קוראת אני ממש ממש נהנית !!! מה שברור שגם אם הרבה מחטיאים כשאתה כותב אתה על המסלול המדוייק שלך!!! אתה איש חכם מאוד מאוד מאוד מאוד……… מאוד!!! אוהבת חזק מורן.

  • מדלן הגיב:

    כל זה טוב ויפה אבל לי יש בראש רק אורקאל וחדרי מעבר. מה אתה אומר, זה יקח אותי גם לחדר הסליחות שם? (נראה לי ,שאסיים את הספר כשיגיע הזמן לחתימה הטובה).
    שתהיה שנה טובה.

  • מאיה הגיב:

    שנה טובה לך ולמשפחתך 🙂
    תמשיך לכתוב מהלבבבב…
    אוהבת

  • פרדסחנאית הגיב:

    "לכו אפילו יותר רחוק – במישור הלאומי, במישור הגלובלי, במישור הגלקטי, במישור הכלל יקומי…"
    כמו שכתב יניב, גם אני אוהבת איך אתה מסתכל על דברים דרך הדרך (המיוחדת!) שלך.
    סיור סליחות בעיר העתיקה נשמע כמו חוויה בלתי רגילה. מי היה המדריך? ממליץ?
    שנה טובה נפלאה ומעולה

  • דנה הגיב:

    אנא מסור למדריך שלך שהמילה חטא הופיעה בתנך עוד לפני שבא אליעזר בן יהודה וחידש את השפה העברית

  • יניב הגיב:

    יפה, יפה יפה.
    מעולם לא הגבתי עד היום. הפעם זיקקת איזו אמת חזקה
    אתה מסתכל על דברים דרך הדרך שלך- וזה יצא לך הכי יפה שאני קראתי עד היום.
    כולנו אומרים , תודה , סליחה ובבקשה, ככה לפחות היה כתוב לי על המאחורה של המחברת
    אז קודם כל תודה על הזווית
    סליחה
    ובבקשה – שתהיה לכולנו שנת תש"ע – עשר !

    לפני כמה ימים עשיתי סדר בחדר, מצאתי תדפיס, טיוטה עם הערות של כושי בלאנטיס – היום זה כבר פריט אספנים !!!
    שנה טובה ודש לצמד הנסיכות והנסיך

  • Shiri הגיב:

    Why do we need a special day to say we sorry????
    If we did something wrong we should acknowledge it straight away….
    All the sorry days is just for hypocrites who try to justify their mistakes.

    be good!

  • רני הגיב:

    אייל, אתה זוכר שסיפרתי לך קצת על ריו-אביירטו? במעגל, מוסיקה, תנועה מונחית, תנועה חופשית וכו'? כל זה בשביל להשקיט לרגע את הטרטור האוטומטי של המוח, ולהגיע (בדרך אחרת) בדיוק למקום הזה שאתה מדבר עליו. להסתכל בבהירות ללא הרעש מסביב על עצמך ועל הדרך שלך….אבל כמה טוב שיש את המועד הזה פעם בשנה שמזכיר ומאפשר לך לעשות את זה.

    "שנה טובה ומתוקה – צום קל – מועדים לשמחה" וזה כבר מכסה את כל החגים 🙂

    שתהיה לכם שנה מקסימה !!!
    חיבוק גדול.
    רני ורד ושני המוסקטרים.

  • שירק'ה הגיב:

    אאיילקו היקר,
    ססוף סוף יש לי זמן להגיב… (תודה לאל על שפעות קטנות שמשאירות אותך לנוח שבוע בבבית…).
    ממקסים, מקסים, מקסים – כרגיל.
    יקירי, שתהיה לכם שנה מופלאה, מלאה הגיגים, ומלאה ב"קקים" וב"גרפסים", ועוד פליטות מפליטות שונות.
    נשיקות והמון המון חיבוקים לענתי, לאביבי, ולמעיין המתוקים.
    תמסור ד"ש לאמא ולאורי…
    בי, שירקו. הרצוג 37 גבעתיים שולטטטטטטטטטטט!!!!!!!!

  • עדי מינץ הגיב:

    אהבתי מאד, מקסים. מאמצת! סליחה! ושתהיה לכם שנה טובה ומתוקה, בריאות אושר, שמחה, אהבה, הרבה אהבה. נשיקות!

  • בינה הגיב:

    ענתי ואיילי, אביבילה ומעייני – שתתחילו לגור בבית המחודש שלכם ותיהנו בו מכל רגע.
    תודה על הטור היפה, רק אל תהיה לנו גורו-מטיף… אנא, סלחו ומחלו לנו על מה שעשינו, או לא וקבלו אותנו ואתכם כמו שאנחנו. זה מה יש ועם זה צריך להמשיך לחיות ובטוב. הרבה בריאות לכולכם וגם לנו ותמשיכו להתרבות, כי מה שיוצא לכם מאד מוצא חן בעינינו
    נשיקות מראובינה!

  • TIBIZI הגיב:

    בום לעולם!
    שתהיה לכולנו שנת דבש, שנה עם זמן לשכב בצילו של עץ מפותח ומכובד, ולהביט בעננים הממהרים באופן תמוה לקצה האחר של העולם (כאילו שמשהו מחכה שם), לשאוף שכטה ארוכה של נחת מהצאצאים והאישה, להרגיש איך החיים תוססים סביבנו ובתוכנו, לראות את התנועה, המחזוריות. להבין פעם נוספת שאולי לעולם לא באמת נבין מה הולך פה בכלל?!!!

    שנה טובה לכם

  • עמי הגיב:

    אח שלי,
    טור מעולה!
    שנה טובה לך ולמשפחה היפהפייה שלך!

  • אילת הגיב:

    הזדמנות מצוינת לאחל לכם שנה טובה. שתהיה לכם שנה מצוינת!
    שהשנה המרוץ יהיה קצת יותר רגוע ונוכל להיפגש קצת יותר.. שלאביב יהיה כיף בגן (עוד ממשיך להדהד לי בראש ומקווה שהכל טוב יותר) ושתמשיכו להיות כאלה מקסימים.
    המון אהבה, אילת

  • נורית הגיב:

    וואהה!!
    אני בדרך כלל אוהבת את מה שאתה כותב, אבל הפעם זה משובח.
    שתמשיך לכתוב לנו את החוויות
    שתהייה שנה טובה ומלאת סליחה ( וגם בריאות אם אפשר)

  • מורן הגיב:

    אאהוב יקר, חבר רע ועמית….
    והבת אתכם המון
    שתהייה לכם שנה מדהימה, עם המון התחדשות והמון סדר ובאלאגאן..
    שנה של המון קקי בחיתולים, חלב בבקבוקים ושיניים של עוללים.
    שנה של גן טרום חובה, שנה של צמיחה וגדילה
    שנה של שינה מרובה – חחח
    ושנה
    פשוט אחלה של שנה
    עם כל הטוב והיופי וההפתעות שהיא טומנת בחובה
    נשיקות לענתי, אביבי ומעיין הקטן גדול…..
    וסליחה, סליחה אם פגעתי השנה, בטוח שזה היה שלא במתכוון…
    אז אנא, קבל את סליחתי מחל לי על העוונותיי ויאללה
    שנתחיל שנה חדשה ברגל ימין
    (-:
    אוהבת המון המון המון

  • שלומי הגיב:

    שנה טובה, מתוקה, בריאות, שמחה, הגשמה, צמיחה, שפע, צהלולה ואורות (גבוהים) !

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



שינוי גודל גופנים