/ מוצרים / ספרים / וכתבתָּ

וכתבתָּ אייל עמית

לקריאת קטע מהספר

פרדס חפלה

"איפה, איפה אמרת ש'תה גר, פרדס חנה?? איפה זה פרדס חנה? מחנה שמונים, לא? פלאפל דבורה... מה איבדת בפרדס חנה?? איך הגעת לחור הזה בכלל???"

זה ממש לא חור.

"חור, חור, מה אתה אומר לי לא חור. זה כמעט שעה מתל אביב, איך לא חור?!"

סבבה, מה שתגיד, חור.

"אז מה איבדת בחור הזה?"

שום דבר. חיפשנו קצת איכות חיים, מקום טוב לגדל בו את הילדים, ת'יודע, בית נחמד עם חצר נחמדה, חתיכת דשא קטנה, ערוגת מלפפונים, גזרים, אולי גם כמה תרנגולות. רצינו להיות קצת יותר קרובים לאדמה, להשתחרר קצת מהטרֵפה והסטרֶס של המרכז. זה מקום מגניב, אחי!

יש פה מלא אמנים ומורים ליוגה ומטפלים. נשבע לך, חצי מהאוכלוסיה פה מטפלים: כל בנאדם שני ברחוב הומיאופת, כל בנאדם שלישי נטורופת וכל רביעי פסיכופת. כל היום פה רק רוצים לדקור אותך, לפתוח אותך, למתוח אותך, לשחרר אותך, להגמיש אותך, להעיף אותך, לאבחן אותך, לדייק אותך, לערסל אותך, לטפל בך במים, לטפל בך על מזרון, לעסות אותך באבנים חמות, להדביק עליך כוסות רוח, להכין לך טינקטורות, לקרוא לך בהילוֹת, לעשות לך דמיון מודרך, לתקשר אותך במטוטלת.

אבל עזוב אותך, זה עוד כלום. חוץ ממיליון מטפלים יש פה גם תיאטרון, ובמה פתוחה, ובתים פתוחים, וקרקס, וסטודיואים למחול, ומועדון הופעות חיות, וסווֶּט־לוֹדג'ים, וגינה קהילתית, ובתי קפה מגניבים, ופאבים מפוצצים, ואחלה חומוסיות, וסושיות, ומאפיות, וסושיות, וחסידות, ומרפסות. ויש פה גם קוסמים ויש פה גם קוסמות, ואלף מכשפות טובות, ויש גם קולנוע בשישי בבוקר, וקתדרה לאמנות, והיכל תרבות, ומלא מעצבי בגדים, וקדרים וקרמיקאים, וציירים, ופסלים, ומוזיקאים, ושחקנים, ותסריטאים, וסופרים, ומשוררים, ומתקשרים, ודולות... אלוהים, כמה דולות יש במקום
הזה!?!

בירת — הדולות — העולמית!!!

חצי מהנשים פה יולדות בבית! הכל הולך: תאומים, שלישיות, עשיריות, בלידת עכוז, בכריעה, בשכיבה, בבריכת אינטקס כחולה, ליד המדורה, עם אמא אדמה, בעזרת השמש וכמובן בעזרת אלוהימה הגדולה.

ואם חשבת שזהו — אז יש פה גם מלא סדנאות בישול, וסדנאות רו פוד, וטיולי ליקוט, וצום מיצים, ושוק אורגני, ושוק החלפות, ובתי טבע, ויריד אקולוגי, ויריד יד שנייה, ומעגלי מתנות, ומעגלי שירה, ומעגלי נשים, וחד־הוריים וחד־מיניים, וקבוצת שווים וקבוצת שוות, וקומפוסטים בחצרות, וחינוך אלטרנטיבי.

וזה עשר דקות מהים ואין פה פקקים ואין בעיית חניה, ואין רמזורים, ויש רכבת, ויש כביש שש, והקופאיות בסופר כאלה נחמדות, ובכלל, כולם פה כאלה נחמדים ומחייכים תמיד, ובערב יש ג'אמים מסביב למדורות, וחפלות מטורפות, ומסיבות, וטקסים, ושירים מקודשים, וצלילים מרפאים ולילות לבנים.

יש פה קהילה אחי, קהילה! לא חונקת, מגניבההההה!!!! כל אחד בסרט משלו, אבל כולם חלק מקהילה יפה, צבעונית וסופר מיוחדת. מגניב פה בנאדם, מגניב פה לאללה!!!!!

 

"איפה, איפה אמרת ש'תה גר, פרדס חנה?? איפה זה פרדס חנה? מחנה שמונים, לא..? פלאפל דבורה... מה איבדת בפרדס חנה?? איך הגעת לחור הזה בכלל???"

צודק אחי, חור שחבל לך על הזמן! אין מדרכות, בקושי תאורה ברחובות, בורות בכבישים, כל הזמן פיצוצים בצנרת, מים בצבע חלודה, בקיץ זבובים ויתושים, בחורף הצפות של גשם, ארובות חדֵרה מעל הראש, מַפחֵמות מזהמות בוואדי ערה, פקקים מטורפים בבוקר למרכז, תור של שעה בסניף הדואר... אל תשאל אחי, נפלנו, נפלנו חזק!

 

אז כן, גם זאת פרדס חנה וגם זאת תשובה אפשרית, אבל בינינו, איזו מהשתיים יותר מגניבה — זאת עם החלודה או זאת עם הקהילה?

זה קטע. בהתחלה, כשרק עזבנו את המרכז ובאנו לגור כאן, כשההיכרות שלנו עם המתדלק באלונית היתה עמוקה יותר מההיכרות עם השכנים ברחוב, נטרפנו מהפיצוצים בצנרת, השתגענו מהזבובים, נאכלנו מהיתושים. הכל נראה לנו הזוי כל כך, שונה כל כך, מוזר כל כך, א־י־ט־י  כ־ל  כ־ך . . .

מאז... מאז זרמו המון מים בארובות של חדרה. הצנרת עוד מתפוצצת, היתושים חוגגים והכבישים סדוקים. למי אכפת? מי
רואה את זה בכלל?? החור הזה, שעד לא מזמן האטרקציות הכי מסעירות ומרגשות בו היו 'פלאפל דבורה', 'דידו סנטר' ו'נעלי ליאור' — החור הזה הפך לנו לבית, למשפחה, לאהבה, למקום שכל כך כיף לנשום בו —

עמוק!!!

היום, כששואלים אותי איך הגענו לחור הזה, אני מחייך חיוך גדול, שורק לעצמי בלוז כנעני והולך להשקות עוד אקליפטוס בודד...

שהפך לקהילתי!

 

כתבות מהעיתונות


וכתבתָּ – 46 סיפורי חיים בז'אנר ה-ספוקן סטוריז

74 במלאי

(ספוקן סטוריז - סיפורים אישיים חוויתיים המסופרים בגוף ראשון, בזמן הווה ובשפה עכשווית, ה"מדברים" לקורא/צופה/מאזין בגובה העיניים)

חומרי הגלם של הסיפורים בספר נחצבו כולם מחייו הפרטיים של אייל. סיפורים מצחיקים, סיפורים מרגשים, בין לבין גם מטלטלים ובועטים – כאלה שלא ישאירו אתכם אדישים! כל מה שהחיים מביאים כולל: זוגיות, הורות, קריירה, הגשמה עצמית, מסעות, בריאות, כסף, אהבה, אומץ, אש ותמרות עשן. סיפורים שהם בוקס לתוך הבטן והלב. חייו ונשמתו של אייל מצולמים ממגוון זוויות ומועברים לפורמט טקסטואלי בסיפוריו. חלק מהסיפורים העלה אייל במופע ה-spoken story שלו.

זהו ספרו השלישי של אייל עמית, שזה עתה יצא לאור.


ספר מודפס:

82 60

ספר אלקטרוני:

₪66

₪42

74 במלאי

וצילמתָּ