כתבה-אייל-עמית-המרכז-לטיפול-בדיגרידו-סטודיו-נשימה-מעגלית-פרדס-חנה

שליחות חיי – כתבה אודות המרכז לטיפול בדיג'רידו – סטודיו נשימה מעגלית פרדס חנה – אייל עמית

/ כללי / שליחות חיי – כתבה אודות המרכז לטיפול בדיג'רידו – סטודיו נשימה מעגלית פרדס חנה – אייל עמית

הטור של אייל עמית \ בלוג

21 ספטמבר

שליחות חיי – כתבה אודות המרכז לטיפול בדיג'רידו – סטודיו נשימה מעגלית פרדס חנה – אייל עמית

אתם לא יכולים לראות, אבל את המילים כאן אני כותב עכשיו בהתרגשות רבה. איך שראיתי את הכותרת של הכתבה, הלב שלי החסיר פעימה. במהלך הקריירה המקצועית שלי כסופר, כמוציא לאור ואיש במה, נכתבו עלי כבר לא מעט כתבות, חלקם אפילו בעיתונים גדולים. עם יד על הלב, אף כתבה לא ריגשה אותי כמו הכתבה הזו במקומון גפן המושבות.
מעומק הלב תודה על הראיון, שלי גנדל.
אני יודע שזה פחות נוח לקרוא כתבה מצילום. אבל, אם בכל זאת תחליטו להגדיל התמונה ולצלוח את שורות הטקסט, תבינו מה בדיוק אני עושה פה במרכז לטיפול בדיג'רידו שהקמתי, מדוע העיסוק הזה הפך לשליחות חיי ואיך שיטת הטיפול הייחודית שפיתחתי מצליחה לעזור לאנשים רבים כל כך מכל רחבי הארץ.
אם בסוף הכתבה יתעורר גם בכם הרצון להדק את הקשר עם הנשימה ולהינות מאכויותיו התירפויתיות של הדיג'רידו, מוזמנים ליצור קשר.

אייל עמית ,המרכז לטיפול בדיג'רידו - סטודיו נשימה מעגלית פרדס חנה 0524822842

(למי שלא מצליח להגדיל התמונה, מצורף מתחת לכתבה הטקסט החי לקריאה בנוחות)

 

כתבה-אייל-עמית-המרכז-לטיפול-בדיגרידו-סטודיו-נשימה-מעגלית-פרדס-חנה

 

נעים להכיר, מאת: שלי גנדל

דיג'רידו - המרכז לטיפול בדיג'רידו - סטודיו נשימה מעגלית פרדס חנה / אייל עמית

 

מהו העסק שאת/ה מנהל/ת ומה מיוחד בו?

דיג'רידו הוא כלי נגינה קדום מראשית ההיסטוריה האנושית, בעל תו אחד, העשוי מגזע עץ חלול, שהתגלה ופותח על ידי תושביה המקוריים של אוסטרליה - האבוריג'ינים. הדיג'רידו שימש בעיקר לטקסים פולחניים ולצורכי ריפוי. בשונה מכלי נשיפה אחרים, טכניקת נשימה ייחודית המוכרת בשם נשימה מעגלית, מאפשרת הפקת צליל רציף, מתמשך ואינסופי, ללא עצירות בצליל, ולא רק בעת הנשיפה, אלא גם בעת השאיפה. קסם של ממש.

 

את המרכז לטיפול בדיג'רידו - 'סטודיו נשימה מעגלית פרדס חנה' הקמתי אחרי 24 שנות ניסיון בתחום במטרה לקדם, להפיץ וללמד את הפן הפחות מוכר של הדיג'רידו – הפן התרפויטי (טיפולי).

באמצעות הדיג'רידו ושיטת הטיפול הייחודית שפיתחתי אני עוזר היום לאנשים להשיב לעצמם את הנשימה הטבעית שאבדה להם ולהשיג עליה שליטה כמו שמעולם לא הייתה להם. ליכולת שליטה מסוג זה על הנשימה יש השלכות תרפויטיות עמוקות ורחבות על הגוף, על הנפש ועל התודעה.

 

זה לקח שנים רבות עד שהכירו בדיג'רידו באופן רשמי ככלי ריפוי ולא רק ככלי מוסיקלי. לאחר ביצוע מחקרים מקיפים רבים על הנשימה, על מערכות הגוף ועל פעילות המוח, קופות החולים בישראל היום כבר ממליצות על הדיג'רידו כטיפול משלים בנחירות ובתסמונת דום נשימה חסימתי בשינה!

לא ירחק היום ובקופות החולים יכירו וימליצו על הדיג'רידו גם ככלי טיפולי לכל מצבי הסטרס הכרוני והסימפטומים הנלווים אליו כגון: אסטמה, אלרגיות, חרדה, דיכאון, עצבנות, עייפות, טראומה, פסוריאזיס, טינטון אוזניים, הפרעות קשב וריכוז, ויסות חושי, ויסות ריגשי, בעיות במערכת העיכול, במערכת החיסון, במערכת העצבים, במערכת ההורמונלית והרשימה עוד ארוכה.

בסופו של דבר, וזאת השורה התחתונה, הנשימה שלנו, או יותר נכון להגיד האופן שבו אנו נושמים, משפיע ומחובר לכל מערכות הגוף. תלמדו לנשום נכון, תהדקו את הקשר שלכם למערכת הנשימה והגוף שלכם יודה לכם מאוד.

 

בהזדמנות זו, חשוב לי להבהיר ולהדגיש כי לא כל נגינה בדיג'רידו תלמד אתכם לנשום נכון. יש המון ניואנסים בנשימה שצריך לדעת ולשים לב אליהן, ולכן חשוב מאוד לעבור את החניכה בצורה מסודרת ומקצועית. בדיוק בשביל זה הקמתי את המרכז לטיפול בדיג'רידו – סטודיו נשימה מעגלית פרדס חנה.

 

 

מדוע החלטת לפתוח דווקא את העסק הזה?

את העסק הזה לא אני בחרתי. הוא בחר בי. ובדיוק כמו הדיג'רידו אני רק צינור שמעביר את הידע הקדום ואת מתנותיו הנפלאות הלאה. זוהי ללא ספק שליחות חיי - לעזור לאנשים למצוא מחדש את הנשימה הטבעית היומיומית שאבדה ולהתחבר מחדש לסנטר הפנימי, לשורש, לליבה, למקום העמוק הזה בתוכנו שבו ניתן למצוא את השקט והשלווה. הדיג'רידו יודע לעשות זאת כל כך טוב, כל כך חזק ובהנאה גדולה, כמובן אם יודעים איך להשתמש בו נכון.

 

באופן אישי, הדיג'רידו הוא הכלי שהצליח לרפא גם אותי והצליח להשיב לי את הנשימה שאבדה לי. במהלך השירות הצבאי (הטריגר) התפרצה אצלי אסטמה ואלרגיה קשה לקרדית האבק. במשך שנים ארוכות אחר כך הסתובבתי בעולם כחולה כרוני. כל הזמן מנוזל, מתעטש, עם עיניים צורבות, סינוסים דלוקים וסמפונות מצפצפות. ניסיתי כל תרופה וכל טיפול אפשרי. כלום לא באמת עזר. הייתי ונשארתי חולה. הנשימה הטבעית שלי הלכה לאיבוד, רק שבאותן שנים לא ידעתי את זה. אף מומחה ריאות שפגשתי לא אמר לי שאני פשוט לא נושם נכון ושהמחלה האמתית ממנה אני סובל היא לא אסטמה ולא אלרגיה, אלא סטרס כרוני.

 

בסופו של דבר, נגלה בפני הדיג'רידו. בהתחלה כלל לא הייתי מודע לאיכויותיו התרפויטיות. כמו כולם, נמשכתי לצליל הקסום שלו שהרטיט את ליבי והפעים את נשמתי כל פעם ששמעתי אותו (עד היום). ביקשתי ללמוד את הכלי. לא כמקצוע. כתחביב. במקביל בכלל סיימתי את לימודי באוניברסיטה כמהנדס אלקטרוניקה. רק בהמשך התגלו בפני גם כוחות הריפוי של הכלי הקדום הזה.

באמצעות הדיג'רידו מצאתי את הסנטר שלי מחדש. למדתי לנשום נכון, לווסת ולהפחית את הסטרס הכרוני ממנו סבלתי. זה תהליך, אך עם הזמן כל הסימפטומים מהם סבלתי נעלמו. כבר שנים רבות שאין לי אסטמה. אין אלרגיות. הכל נגמר.

 

הריפוי שלי באמצעות הדיג'רידו קרה הודות לחניכה אישית עם שני מאסטרים גדולים שזכיתי להכיר בחיים האלה. שניהם כבר לא עמנו לצערי. הראשון, מי שהפך למורה הגדול בחיי בשני העשורים האחרונים, מוקש דהימן, מאסטר לדיג'רידו המגיע מקאסטה של אמנים-נגרים בהודו, שהחליט להקדיש את חייו למלאכת בניית הכלי והפצת הנשימה המעגלית בעולם. בארבעים שנות פועלו עשרות אלפי מטיילים זכו לעבור דרך בית המלאכה שלו ברישיקש, עיירה על גדת נהר הגנגס השוכנת למרגלות ההימלאיה. בשנת 2000 אני הייתי אחד מהם.

השני, מאסטר לטאי-צ'י וצ'י-קונג, תמיר אלוני, ממכמורת, שלימד אותי את רזי הנשימה וחשף אותי לידע עתיק שהועבר ממורה לתלמיד במשך אלפי שנים.

השילוב הזה של חניכת שני המאסטרים האלה, בתוספת הלימוד וההעמקה שלי בתחומי היוגה, המיינדפולנס והשאמניזם, פלוס הרקע הטכנולוגי שלי כמהנדס אלקטרוניקה, אפשרו לי לפרק תהליכים מורכבים והביאו אותי להבנות עמוקות שלאורן פיתחתי שיטה ייחודית ומתודולוגיה סדורה משלי לטיפול באמצעות הדיג'ירידו.

 

מה את/ה אוהב/ת בעסק שלך?

הכי אני אוהב את החיוך הגדול של המטופלים כשהם יוצאים מהסטודיו ואת הכרת התודה  האמיתית שלהם בעבור מתנת הנשימה שחזרה אל חייהם. לראות שאני מצליח לעזור לאחרים בדיוק כמו שהצלחתי לעזור לעצמי זה המימוש הכי גדול בשליחות של חיי.

חוץ מזה, אני ממש אוהב את הסטודיו שלי, את מעבדת התדרים המטורפת והמרגשת הזו שבניתי בעצמי בשתי ידי תוך תשומת לב וירידה לפרטים הכי קטנים. עם יד על הלב, זה הסטודיו לדיג'רידו הכי יפה בעולם. לפחות מאלה שאני מכיר.

 

מה שינית בעסק מאז הקמתו?

עם הקמת הסטודיו לימדתי רק את הפן המוסיקלי של הדיג'רידו והמפגשים נערכו בקבוצות. מאז שהתמקדתי והתמחתי בפן התרפויטי של הדיג'רידו המפגשים עברו למתכונת של אחד על אחד ומגיל 17 ומעלה.

בשנים האחרונות אני גם עורך טקסי סאונד-הילינג ביחידים או בזוגות. שעתיים וחצי של מסע תודעתי מרגש ועוצמתי המתרחש ברובו במרחב המדיטטיבי. הזדמנות מדהימה לפגוש מקרוב את הפן השמאני, המיסטי והמאגי של הדיג'רידו בשיא עוצמתו. ניתן לקרוא על כך בהרחבה אצלי באתר.

 

האם יש לך תוכניות לעתיד העסק?

בשנה האחרונה הוזמנתי למספר אירועים פרטיים באירופה שבהם נתתי הרצאות אודות הנשימה, ערכתי טקסי סאונד-הילינג בדיג'רידו וקיבלתי אנשים לסשנים טיפוליים. ההתנסויות האלה הביאו אותי להבנה שיש בי את היכולות לתת את מתנת הנשימה לא רק בארץ. אני רואה את עצמי מתפתח ומרחיב את הפעילות שלי גם במדינות אחרות. מתנת הנשימה היא לכולם.

 

 

כיצד את/ה מתמודד/ת עם עליית המחירים במשק?

מאז ומתמיד אני נותן 10% תרומה לקהילה. על כל עשרה מטופלים שלי, תמיד יש אחד שלא משלם, באנונימיות מחלטת, כמובן. את התרומה אני בוחר לתת למטופלים שידם אינם משגת ושזקוקים נואשות לנשימה. כמו כן, אני תמיד מקצה מספר מצומצם של בארטרים.

 

 

מהם היתרונות באזור בו העסק פועל?

זה שנים רבות שפרדס חנה ידועה ומוכרת בתור בירת האלטרנטיבה בישראל. יש כאן תמהיל עצום של אנשי רוח, אמנות, ושיטות טיפול אלטרנטיביות. מכיוון שאנו גרים פה כבר 17 שנים, לא היה מקום יותר טבעי ומובן מאליו עבורי להקים בו את הסטודיו. מגיעים אלי היום אנשים מכל רחבי הארץ ולא רק מהמרכז. יש לי מטופלים שמגיעים במיוחד מאשדוד, מאשקלון, מבאר שבע, ירושלים, חיפה, ראש הנקרא ואפילו מרמת הגולן. כשמגיע אלי מישהו כזה, וחוזר שוב מדי שבוע, ומוכן בכל פעם לעמוד בפקקים, לבלות שעות בכבישים ולשלם ממיטב כספו רק בשביל לפגוש אותי, אני יודע בוודאות שקורה פה משהו חזק, משהו אמיתי ומאוד-מאוד משמעותי.

 

 

מה את/ה עושה בשעות הפנאי?

רוב הזמן הסטודיו מלא ואת מרבית הזמן שלי אני מבלה מול מטופלים, אבל אם יש לי חלון ביומן אני בדרך כלל מקדיש את הזמן הזה לבניית כלי דיג'רידו חדשים בבית המלאכה שלי. בנוסף, משקיע את הזמן הפנוי שלי בחצר הבית והסטודיו, מתחזק לבדי גינה מטופחת ומהממת שפותחת את הלב ומרחיבה את הנשימה. חוץ מזה, בערבים, דואג גם לתחזק את הגוף, שבקרוב יחגוג 49, בשיעורי פילאטיס ויוגה. בגיל הזה זו כבר לא רשות, זו ממש חובה. אגב, אם אספר שכבר שנים רבות, פעם בשבוע, אני נפגש עם חברים מוסיקאים ומנגן איתם, או יותר נכון נושם איתם, בדיג'רידו, זה לא ממש יפתיע, נכון?

 

 


כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *



שינוי גודל גופנים